תמר אלוף (נ. 1986, ירושלים) ספגה מילדותה את מורכבותה הייחודית של העיר – המפגש שבין קודש לחול, ישן וחדש, קרוב ורחוק.
בשנים האחרונות, היא חיה ויוצרת בעמק יזרעאל – מרחב פתוח ורווי אור המשמש לה כמקור השראה וחיבור מחודש אל עצמה ואל הזמן.

בתערוכה, מבקשת אלוף לבחון את המושג געגוע; לא רק כתחושת חסר, אלא ככוח חיים מתמשך, כנוכחות שקטה המלווה את ההווה. העבודות נעות בין האישי לנוסטלגי, בין זיכרון לתיעוד, וחושפות את האופן שבו משנה הגעגוע פנים עם השנים: מהכאב הראשוני אל התבוננות רכה ומפויסת יותר.

מבואת תיאטרון שרובר
1.1.26-31.1.26

תמר אלוף, הרהורים, 2010, פחם על נייר בטכניקת מחיקה. התצלום באדיבות האומנית