מחזה ישראלי מקורי

מאת: גליה כהן יונס
בימוי: טל וניג
בהשתתפות: עירית בנדק, הדר ברוך, מיכל כרמי, סתיו בנית, דורון לוי, גליה כהן יונס, תומר בן עמרם / רפאל עבאס, אמיר גולדמן, אריאל קורט, ערן לחמן ועידו מרקוביץ

הצגה על ארבע בחורות צעירות, מצחיקות, כובשות ושכולות. כן, כן, שכולות. לא להיבהל!
תחשבו על 'סקס והעיר הגדולה', רק עם… שכול. בעצם, בלי עיר גדולה; ובלי סקס; ובלי בתי קפה.
טוב, לא משנה; אל תחשבו על 'סקס והעיר הגדולה', נרד מזה. המחזה מספר על בחורות שאיבדו את בן הזוג שלהן בצבא, ומהר מאוד הן מבינות שאין להן מקום ב"משפחת השכול", כי הן "רק חברות". גם האנשים הקרובים אליהן מאבדים סבלנות לאבל שלהן. לכולם יש מה להגיד: "מזל שלא הייתם נשואים", "מזל שלא היה לכם ילד", "וואו, איך רזית – את נראית מהמם" (למרות שתכלס – זה תמיד בא טוב). זהו סיפור על אהבות, על זיכרונות ועל הנצחה; אבל, יותר מכול זהו סיפור על מאבקן של הבנות לחזור ולנהל חיים נורמליים.

ההצגה עלתה בתיאטרון הקאמרי במסגרת פסטיבל "קריאה מבוימת" וזכתה בפרס על אנסמבל השחקנים הטוב ביותר.