היצירה חייל של תקווה משלבת פיסול בברונזה וציור רחב ממדים. היא מבוססת על האמונה ש"אנשים טובים עושים דברים למען אנשים אחרים" ועל כך ש"חברה גדלה לתפארת כאשר זקניה נוטעים עצים שהם יודעים כי לעולם לא ישבו בצילם." היצירה מגוללת את סיפורה של מדינת ישראל, את רוחה ואת הניגודיות שבה. בחזית היצירה, כורע לוחם צה"ל במדי ב' אחידים המסמלים את השוויון, את האחדות ואת ביטחון המדינה כמטרה עליונה. המדים מסמלים גם את האזרחים הפועלים כקהילה מאוחדת התורמת למדינה. במרכז היצירה, מופיע חייל אשר לוקח הפוגה מהגנת הבית כדי לנטוע שתיל מתוך רצון לעשות טוב ולבנות עתיד טוב יותר. פעולה זו מבטאת את כוחו של העם לצמוח מתוך משברים, את אהבת המולדת, את הזיקה לאדמה ואת ניצחון הרוח גם בימים קשים. לצד החייל, מונח נשקו – M4A1 אמריקני – המדגיש את הקשר העמוק שבין יהדות ארה"ב לישראל והמזכיר את לוחמי חטיבת הצנחנים, משחררי העיר ירושלים, שנלחמו גם בשבעה באוקטובר. הניגודיות שבין הנשק לנטיעה מסמלת את השניוּת הישראלית: דריכות והגנה, לצד חיבור היסטורי וחתירה מתמדת לצמיחה ולשלום. ברקע הפסל, בשמאלו של הציור, מוצגת ההיסטוריה העתיקה של חומות ירושלים; ומימינו – מוצגים ההווה והעתיד המשלבים נוף וחקלאות עם מוסדות התרבות והרוח של העיר. החייל הניצב במרכז הוא החוליה המקשרת שבין העבר לבין העתיד התלוי בו. ברקע, מוארת ירושלים בזריחה המסמלת תקווה.

לזכרו של הארי לוין

היצירה מוקדשת לפילנתרופ האמריקני יהודי הארי לוין – דמות מפתח בהקמת המדינה שפעל בצניעות למימון ה"הגנה", לרכישת אוניית "אקסודוס" ולהקמת מכון ויצמן למדע. פני החייל בפסל פוסלו בהשראתו, כדי להנציח לנצח ביצירה עצמה את תרומתו ההיסטורית ואת אהבתו לארץ. היצירה נתרמה על ידי אחיינו, שמואל, שעלה מארה"ב מתוך ציונות ואהבה לארץ ובמטרה להנחיל לדורות הבאים את מורשתו, את ערכיו ואת חזונו של דודו הארי.

על אודות האומן: בן דרור

בן דרור, הוא אומן ישראלי רב־תחומי ומעצב פרס ישראל שעבודותיו שזורות עמוק בזהות הלאומית ומשלבות הרמוניה בין זיכרון היסטורי למסורת יהודית ולחדשנות. בעבודתו, הוא מבקש לגעת בנימיה הדקים של החברה הישראלית ולתרגם את סיפורו של העם היהודי, את כאבו ואת תקוותו, לכדי יצירות חזותיות על־זמניות. דרור מקדיש חלק ניכר מעבודותיו לעיצוב מיזמים לאומיים והובלתם, כולל עיצוב סמלים רשמיים עבור צה"ל וחיל האוויר. עבורו, אומנות היא כלי רב השפעה להנצחת היסטוריה וחיבור בין אנשים, מתוך אמונה שיצירה משמעותית משאירה חותם לדורות: "לקבל השראה זה נהדר, אבל לתת השראה זה הדבר האמיתי."

הגלריה על שם משפחת מארק שמואל לוין

בן דרור, חייל של תקווה, 2026, ברונזה וציור. צילום: הדס אברהמי
תרומת שמואל מארק לוין לזכר דודו, הארי לוין (1895–1977)