סנדרה אלברט ויטו (1935–2011), נולדה בצידה המערבי של דנוור, קולורדו, שבארה"ב. היא למדה בבית הספר היסודי "קולפקס", בחטיבת הביניים לייק ובתיכון נורת'. היא בעלת תואר ראשון באומנויות (BFA) מאוניברסיטת קורנל שבאית'קה,ניו יורק, ותואר שני באומנויות (MFA) מאוניברסיטת קולורדו. ויטו הייתה ציירת שמן שהשתמשה בבדי קנבס שהיא מתחה והכינה בעצמה. גב' ויטו תיארה את עצמה כאומנית נרטיבית, מטאפורית ופיגורטיבית. היא ייחסה לסופר ולדימיר נבוקוב (1899–1977), המורה שלה לספרות באוניברסיטת קורנל, את ההשפעה הגדולה ביותר על מה שהגדירה כ"תפיסה שלי לגבי מה שהופך אומנות לגדולה". בין הישגיה האומנותיים, יש לציין את היותה האישה הראשונה שערכה תערוכת יחיד במוזיאון לאומנות בדנוור – תערוכה שנקראה "סדרת הדיסאנצ'נטמנט" (הפיכחון) אשר ביטאה אמיתות ורגשות אוניברסליים הנמצאים באגדות; ואת התערוכה "השושנה והקוץ" – תערוכה רטרוספקטיבית במרכז לאומנות ולתרבות מיזל במרכז הקהילתי היהודי בדנוור; "הבשורה" ו"יוסף וישו", שני ציורים  משנת 2007 שהוזמנו עבור קפלת סיינט ג'ון פרנסיס רג'יס שבאוניברסיטת רג'יס, דוונר; וכן עשרה ציורים שהותקנו באוניברסיטת קולורדו במסגרת התוכנית לאומנות במקומות ציבוריים של מדינת קולורדו. עבודותיה מוצגות בקולורדו וברחבי ארצות הברית.

התערוכה הנוכחית מחולקת לשלושה חלקים: ההיסטוריה של ציור הדיוקנאות –סדרה המבוססת על האומנית ועל בעלה, הרבט, ומחקה את סגנון הדיוקן החל בתקופות קדומות וימי הביניים ועד להווה | ריאליזם מטאפורי – סדרת ציורי אגדות, קונכיות ימיות וכובעים המסמלים מאחוריהם רעיונות עמוקים | זיכרונות –דימויים מחוויות אישיות וקורבנות חפים מפשע.

גלריית הסלון
6.8.25-4.10.25

סנדרה ויטו, התמימות אבדה, 1985, צבעי שמן על בד 
סנדרה ויטו, אין סוף, 1979, צבעי שמן על בד
התצלומים באדיבות משפחת האומנית