בתכנית

הסונטה מס' 3 בסי מינור אופוס 58
ארבעת הסקרצי

בסונטה השלישית משנת 1844, אחת מהיצירות רחבות היריעה ביותר שחיבר, מביא שופן לשיא את המיומנות ההרמונית והפוליפונית שלו. מול ההתמודדות עם צורת הסונטה הקלאסית מציגים ארבעת הסקרצי, שחוברו בין השנים 1831-1843, את רצונו של שופן להתנתק מהמסורת. פרק הסקרצו, ששובץ לרוב כפרק ביניים בסונטה לפסנתר, הופך תחת ידו של שופן ליצירה עצמאית. בארבעת הסקרצי הוא מתבטא בחופשיות, בסגנון המשלב רגעים סוערים ומלאי מבע ברגעים מנוגדים שיש בהם אינטימיות, מסתורין והומור.