ניהול וליווי אומנותי: שני תמרי מתן ומשה שכטר אבשלום
כוראוגרפים: מור שני, אריאל כהן, גלעד ירושלמי, אנאבל דביר, מיכל סממה
מוזיקה מקורית לפסנתר וביצוע: ניתאי הרשקוביץ
עיצוב במה ותלבושות: אריאל כהן
פיתוח אומנותי – עיצוב במה ותלבושות: מורן סנדרוביץ'
עיצוב תאורה: עודד קוממי
ניהול הפקה: גל כרמונה
ניהול הצגה: שולי צייג
רקדנית (מיכל סממה): טליה פ
רקדנים (מור שני): מתן כהן, זיו בשור
רקדניות (אנאבל דביר): מאיה נבות, מאיה כהנוב, תמר קמינסקי
רקדנים (גלעד ירושלמי): עפר כלב, יורי מירון, אבינועם כספי גרינפילד, איתן מנדל, אבישי גולדפרב, מנחם גורן, עודד ארנון, דוד דישון, איל פרידלנדר, פיטר שפיגל, יוסי רוטשטיין, גבי יאיר, יוני שור, יגאל אלעד, סקיפ טרייסמן

שבעה כוראוגרפיות וכוראוגרפים מפרקים את המושג "מלחמה" ביצירת מחול קולקטיבית הבנויה שש תמונות, כל אחת מהן מתייחסת לארכיטיפ או למיתוס אחר של מלחמה. משדה הקרב אל האימהוּת, ממנהיגים זחוחים עד פליטות ועקורים- כל פרק מגולל ״מופע” אחר של מלחמה, ומגיב לזיקוק של התופעה ולהשפעתה על הגוף הפרטי והציבורי. שכבה אחר שכבה נבנית על הבמה עבודת מחול שיתופית הצוברת תאוצה ומכניסה תנועה בקיפאון המלחמה. על הבמה מלווה בנוכחותו ובמוזיקה מקורית שכתב הפסנתרן ניתאי הרשקוביץ.

בשנת 1932, בין שתי מלחמות עולם, הועלה הבלט "השולחן הירוק" מאת הכוריאוגרף הגרמני קורט יוס, יצירה אנטי־מלחמתית מן החתרניות ביותר בתולדות המחול. "השולחן הירוק" הפך איקוני, והוא נלמד, מועלה ונחקר ברחבי העולם מאז ועד היום. יוס, שהגדיר את עצמו פציפיסט, כינה את היצירה ״בלט פוליטי”, מונח היברידי ולא שגרתי. "כל הרוחות" שואבת השראה מרעיונות אלה וממקמת אותם בגוף המחול העכשווי הישראלי. עם שורה של יוצרים מובילים היא הופכת לפלטפורמה ראשונה מסוגה: מחול קולקטיבי בשש מערכות המגיב לרוחות המלחמה ובנוי פלינדרום — כמו המעגל המיליטריסטי האינסופי שבו אנו כלואים.

בסיוע תיאטרון הבית ומרכז ביכורי העתים
תודות: תכנית הרזינסי של הארכיון – בית למחול, אסנת קלנר, ביה״ס ׳גילה׳ בתנועה ואומנות הבמה לא.נשים בגוף בוגר בהנהלת גלית ליס

המופע כולל עירום חלקי