סאשה ארגוב פינת עבד אלוהאב.

שתי תזמורות על במה אחת.

שנות ה-70. הסלון הישראלי מתחיל לייצר את "מדורת השבט".

אחר הצוהריים המאוחרים. כל המשפחה מתכנסת לצפייה ב"סרט הערבי". שירים של אום כולתום, עבד אלואהב ופריד אל אטרש הם פס הקול של הסלון הישראלי, בערבית, בכל יום שישי. כך, במשך שנים.. 

ואז, מאוחר יותר בערב, ניגנו לשבט תזמורת 'רשות השידור' וגרציאני את מיטב הקלאסיקות של סשה ארגוב, של נתן אלתרמן ועוד, בביצוע אסתר עופרים, הדודאים ואחרים.

על השילוב הזה, שבין התרבויות, נשען מופע פתיחת הפסטיבל. שילוב נפלא, מרגש ומאחד בין תרבויות, ללא חסמים, בכל בית בישראל.

את השילוב המופלא הזה, ייצגו שתי תזמורות:

האחת – תזמורת פירקת אלנור המנגנת רפרטואר עשיר של מוסיקה ערבית, על כל גווניה.
השנייה – התזמורת הסימפונית ירושלים המנגנת רפרטואר של מיטב היוצרים הקלאסיים המערביים, בארץ ובעולם.

קונצרט המורכב מרבעי טונים, לצד מהלכים הרמוניים מערביים. ננסה להביא את שני הסגנונות לכדי סגנון אחד, אולי חדש ומפתיע, המביא לידי ביטוי חיבור בין עולמות תרבותיים עמוקים המייצגים, אם תרצו, את השחור ואת הלבן במוסיקה התזמורתית.

המופע ילווה בהנחיה של יואב גינאי

ניצוח תזמורת פירקאת אלנור: אריאל כהן

ניצוח התזמורת הסימפונית ירושלים: מתן יונה

ביצועים ווקאליים: רז שמואלי, אריאל כהן, אמל שאהין ונתן סלור