עמוד הבית
חיפוש אירוע
חיפוש
סוג
 

אחת. אחת ואחת - מופע פתיחת פסטיבל אמנויות

פסטיבל ירושלים לאמנויות 2017 , אגף תרבות ואמנויות עיריית ירושלים

מופע פתיחת פסטיבל ירושלים לאמנויות, אגף תרבות ואמנויות עיריית ירושלים
ערב מחווה ללהקת המחול ורטיגו, לרגל 25 שנות יצירה

כוראוגרפיה: נעה ורטהיים
להקת המחול ורטיגו 
מוסיקה: אבי בללי, עיצוב תאורה: דני פישוף, עיצוב תלבושות: ששון קדם, עיצוב במה: רועי וטורי, צילום: Rune Abro

"וכך היה מונה: אחת. אחת ואחת. אחת ושתיים. אחת ושלוש. אחת וארבע. אחת וחמש. אחת ושש. אחת ושבע" (יומא, פרק חמישי, משנה ד)
יצירתה החדשה של הכוראוגרפית נעה ורטהיים עוסקת במשאלת הנפש של היחיד לאחדות מול תהליכי נפרדות במרחב האנושי, במישור הקיומי ובשדה הרוחני.
היצירה אחת. אחת ואחת. מערבת את הפנים עם החוץ תוך הקשבה להד המשתקף מכיוונים שונים, תוך שהיא מעמיקה לפתח את היחס המטאפורי בין קרוב לרחוק ובין עצמי לאחר.
צילום: Run Abro

 

 

ביקורות
"לכל אורכה של היצירה ניתן לחוש דרמה גדולה, לאו דווקא ליניארית אם כי בתמונות מסוימות יש מצב עלילתי. הדרמטיות מצויה בתנועה עצמה, במצב הכוריאוגרפי, בהתנגדות הפנימית ובהיענות לחוקים החדשים שמערערים את הסדר הישן. ארבע הרקדניות ליאל פיבק, ניצן משה, שני ליכט ותמר בר לב, וארבעת הרקדנים איתי פרי, סנדור פטרוביץ, דנאל קוסטא ורון כהן מצוינים כל אחת ואחד, ומתפוצצים בכישרון ובתנועה מרהיבה. "ביקורתו של צבי גורן, אתר "הבמה",

 

"ורטהיים מגישה יצירה, שכמו המסכת שממנה נלקחה, עוסקת בחשבון נפש חברתי. לא רק במובן מופשט, של בחינת היחסים האתיים בין היחיד לחברה, לא במבט אל תוך קרביה של הישראליות, שהאדמה עבורה היא מקור כוח לא פחות מאשר עקב אכילס" טל לוין עכבר העיר


"עבודה מרשימה מרגעיה הראשונים ומקרינה תחושת רעננות בדרגת חופש גבוהה מתמיד שלא ניכר בה מאמץ, אלא יד בטוחה. יש לציין לשבח את המוסיקה הנפלאה של אבי בללי ואת דרכי השימוש שנעשה בה במהלך ביצוע העבודה .. במהלך הערב כולו ניתנה תשומת לב רבה להחלקת המעברים בין קטעי המשנה כך שזרימת התנועה באה לביטוי גם בזרימה הדרמטורגית, תוך עיבוי מרקמי קומפוזיציות רב מוקדיות, מבלי לאבד תוך כדי את המהלך המרכזי" אורה ברפמן ריקוד דיבור


"השפה התנועתית חתומה בזו של נעה ורטהיים, רובה אינטרוברטית, רק לעתים תנועה נמתחת רחוק מהגוף, כשהרקדנים הטובים מגדילים ומעצימים את התנועה בתוך המסגרת שלה, כבודקים עד כמה אפשר להאריך, למתוח, להגמיש, להראות את היופי הפנימי מתורגם לתנועה ויזואלית. הפתרונות התנועתיים נובעים אחד מהשני, אין אילוץ, אבל יחד עם זאת הם אינם צפויים ונבחרו מתוך האפשרויות הרבות... זאת יצירה שחובקת אותך ומשרה תחושה של אושר, רוגע והשלמה". רות אשל עיתון הארץ